חלוקת רכוש של בני זוג שנישאו לפני 1974 או ידועים בציבור

בישראל אין הסדר אחד לחלוקת רכוש לכל הזוגות: מי שנישא משנת 1974 ואילך יחול על רכושו הסדר איזון המשאבים הכלול בחוק יחסי ממון ועל כך עמדנו במאמר נפרד. לעומת זאת מי שנישא לפני 1974 או שהחליט כלל לא להינשא רכושו יחולק עפ"י חזקת השיתוף.

חזקת השיתוף היא יצירה של ביהמ"ש העליון בשורה ארוכה של פסקי דין משנות החמישים ועד ימינו. החזקה אומרת כי מי שחיי עם בן זוגו חזקה עליו שהוא מתכוון לשתף אותו ברכושו. לכן אם לאחד מבני הזוג יש דירה שרשומה רק על שמו חזקה עליו שהתכוון שהדירה תהא שייכת גם לבן זוגו ולכן יורה ביהמ"ש לרשום את הדירה גם על שמו של בני הזוג. מי שרוצה לטעון כי כלל לא התכוון לחלק את רכושו עם בן זוגו יצטרך להביא הוכחות לטענתו. לעומתו בן הזוג רק יצטרך להראות חיים משותפים.

כמו בהליך איזון המשאבים בד"כ יחליט ביהמ"ש כי רק נכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים יוכרזו כמשותפים לשני בני הזוג. כמו כן גם כאן בדרך כלל לא יכריז ביהמ"ש כי נכס שהתקבל במתנה או בירושה הוא משותף.

מה אם כן השוני בין שני ההליכים? הליך איזון המשאבים הוא אובליגטורי בעוד חזקת השיתוף היא קניינית. מעבר למילים הגדולות ההבדל לאדם הפשוט הוא זה: מי שבידו פסק דין המכריז כי על פי חזקת השיתוף מחצית דירתו של בן זוגו שייכת לו יכול ללכת עם פסק הדין לטאבו לרשום את מחצית הדירה על שמו. לעומת זאת אם פסק הדין אומר כי עפ"י הליך איזון המשאבים על בן הזוג לשלם לו את שווי מחצית הדירה לא ניתן לרשום את מחצית הדירה על שמו אלא רק לקבל את ערכה בכסף.

מדועההבדל ה זה חשוב? אם למשל לבן הזוג יש נושים הרי שבן הזוג שקיבל פסק דין מכוח הסדר איזון המשאבים יצטרך להתחלק עם הנושים האחרים. לעומת זאת בן זוג שקיבל פסק דין מכוח חזקת השיתוף לא יצטרך להתחלק עם שאר הנושים והם לא יוכלו לעקל את חלקו בדירת בן זוגו.

כאמור חזקת השיתוף חלה גם על מי שכלל לא נישאו. לכן אם אינכם רוצים שבן זוגכם יהיה שותף לרכושכם מומלץ לערוך הסכם בדומה להסכם ממון ולאשרו בביהמ"ש.

חלוקת רכוש של בני זוג שנישאו אחרי 1974

כאשר זוג מתגרש או נפרד אחת השאלות עמן יש להתמודד היא כיצד לחלק את הרכוש שצברו בני הזוג עד לפרדתם? בעניין זה עוסק חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973. ואולם יש לזכור כי חוק זה חל רק על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך. כלומר זוגות שנישאו קודם לכן או זוגות שלא נישאו וחיו יחדיו כידועים בציבור יחלקו את רכושם עפ"י דינים אחרים עליהם נעמוד במאמר נפרד.

במקרה טיפוסי של זוג שנישא בשנת 1980 יחולק רכושו עפ"י חוק יחסי ממון. בחוק זה יש מנגנון חלוקה שנקרא "איזון משאבים" ומשמעו כי יש לערוך שומה של כל הנכסים של כל אחד מבני הזוג ולבדוק נכסיו של מי שווים יותר. בן הזוג "העשיר" ישלם לבן זוגו "העני" את מחצית ההפרש בין שווי הרכוש של כל אחד מהם.

נשמע מסובך? הנה דוגמא: נניח שנקבע כי הרכוש של הבעל שווה 2,000,000 ש"ח ואילו רכושה של האישה שווה 3,000,000 ש"ח. ברור כי ההפרש בין רכוש הבעל ("העני") לרכוש האישה ("העשירה") הוא 1,000,000 ש"ח. לפיכך במקרה כזה על האישה לשלם לבעל 500,000 ש"ח המהווים מחצית מההפרש ביניהם.

אבל מה נכלל ברכוש שאת שוויו מודדים על מנת לבצע את איזון המשאבים? החוק קובע כי יכללו בו רק נכסים שנרכשו במהלך הנישואין. בנוסף קובע החוק כי נכסים שנרכשו במהלך הנישואין בצורת ירושה או מתנה לא יכללו בהסדר.

אם נחזור לדוגמא הקודמת ונראה כי הבעל ירש מהוריו בעת הנישואין דירה בווי של 2,000,000 ש"ח הרי שהדירה הזאת לא תיכלל בנכסים שלו שיבדקו לצורך איזון המשאבים. כלומר יתכן שהבעל בפועל עשיר יותר מהאישה אבל אם נכסיו מקורם בירושה או במתנה עדיין האישה היא זו שתצטרך לשלם לו את ההפרש כפי שהראנו קודם.

מה עם פנסיה, קופת גמל וקרנות השתלמות? כמו בנכסים אחרים – החלק שנצבר במהלך הנישואין יחולק והחלק שנצבר לפני הנישואין או לאחר הפרדה לא יחולק. לצורך קביעת השיעור המדוייק בדרך כלל נעזרים באקטואר שקובע איזה חלק מהקרן נצבר במהלך הנישואין. ניתן לקבוע כי בן הזוג השני יקבל את חלקו בקרנות רק בעת שיבשילו או שניתן לערוך היוון ולשלם בבת אחת לבן הזוג את חלקו.

עד לפני כשנתיים לא ניתן היה לבצע הליך איזון משאבים כל עוד לא התגרשו בני הזוג. ואולם החוק תוקן וכיום ניתן לבצע הליך איזון משאבים כאשר חלפה שנה מיום הגשת התביעה או מיום שבני הזוג נפרדו.

חשוב לזכור כי אם יש לבני הזוג נכסים הרשומים על שם שניהם במשותף ידונו נכסים אלו לא לפי חוק יחסי ממון אלא לפי הדין הכללי. למשל דירה הרשומה ע"ש שני בני הזוג יש להגיש תביעה לפירוק השיתוף בה כך גם בנוגע למכונית או חשבון בנק משותפים.

מתי כדאי לעשות הסכם ממון? קודם כל כאשר ההסדר של איזון המשאבים לא מוצא חן בעינכם ואתם רוצים הסדר אחר. במקרה כזה הסכם ממון – אם תדאגו לאשר אותו כנדרש בחוק – יבטיח לכם חלוקה כלבבכם.

המקרה השני הוא רכוש שיש לפני הנישואין ושקיים חשש ש"יתערבב" במהלך הנישואין. למשל: הבעל קנה דירה לפני שנישא והיא רשומה על שמו אבל הוא משלם משכנתא על חלק מהדירה וממשיך בתשלומים גם לתוך הנישואין מכסף שהוא מרוויח במהלך הנישואין.

בנוסף היו מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שרכוש שניתן במתנה או בירושה בכל זאת יאוזן אם הוכח שבן הזוג השתתף באחזקה או שיפוץ או אם הוא רומה ע"י בן זוגו שאמר לו כי הרכוש גם שלו. מקרה כזה הוא של אישה שהאמינה לבעלה כי אין צורך שבני הזוג יקנו דירה כי הרי יש להם דירה שירש הבעל מהוריו. ביהמ"ש פסק כי התנהגותו של הבעל מחייבת לתת לאישה מחצית מערך הדירה. לפיכך אם רוצים להבטיח באופן מוחלט רכוש שנרכש לפני הנישואין או ניתן במתנה או ירושה במהלכם כדאי לערוך הסכם ממון. על אופן עריכת הסכם ממון נעמוד במאמר נפרד.