הסדרי ראיה

כאשר הורים מתגרשים ונקבעת משמורת הילדים אצל אחד מהם יש לקבוע גם את הסדרי הביקור של הילדים עם ההורה שלא קיבל את המשמורת עליהם.

גם כאן מומלץ מאוד להגיע להסכמה בין ההורים ולא להזדקק לביהמ"ש ואולם באין ברירה יש להגיש תביעה בעניין זה – בד"כ כחלק מתביעה בעניין המשמורת.

הסדרי הביקור יקבען גם הם ע"יביהמ"ש בהסתמך על חוות דעתם של מומחים – פקידות הסעד או מומחה להמסוגלות הורית.

בד"כ יקבע כי ההורה שלא קיבל את המשמורת יקבל את הילדים לביקור פעמיים בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני. בד"כ הביקורים יהיו עם לינה.

כאשר יש טענה כי ההורה הלא משמורן נוהג באלימות בילדים או מתעלל בהם באופן אחר ניתן להגיש בקשה לביקורים מוגבלים ומפוקחים. ביהמ"ש יבחן את הטענות ואם ימצא כי יש בהן ממש יקבע כי ההורה הלא משמורן יראה את הילדים במרכז קשר: זהו חדר המצוי בד"כ בלשכת הרווחה במקום מגוריהם של הילדים בו יכול ההורה הלא משמורן לפגוש את הילדים בהשגחת עובד סוציאלי.ביקורים כאלו נערכים בד"כ פעם או פעמיים בשבוע לפרק זמן קצר של שעה או שעתיים לכל היותר.

חשוב לזכור כי ביקורים מפוקחים כאלו הם עניין בעייתי מאוד: מצד אחד ברור כי האינטרס של הילד הוא כי יהיה לו קשר חם, חופשי ורב ככל האפשר עם כל אחד מהוריו וברור כי קביעת ביקורים בפיקוח פוגעת בכך. מצד שני לעיתים אכן קיימת סכנה לגופו של הילד ואפילו לחייו כפי שראינו בעת האחרונה וביקורים מפוקחים הכרחיים להגנה עליו. למרבה הצער ישנם הורים לא מעטים שאינם מהססים להטיח בבני זוגם לשעבר האשמות שווא על התעללות בילדים על מנת להרחיקם מהילד. לא תמיד מצליח ביהמ"ש להבחין בין האשמות שווא כאלו לבין חששות לגיטימיים.

זכרו: לילד שלכם מגיע לקבל קשר עם שני הוריו. אל תבלבלו בין הצרכים והרצונות שלכם לבין אלו של ילדכם והימנעו ככל האפשר מעירוב הילד במחלוקת בינכם.רק אם יש לכם חששות אמיתיים ומבוססים בקשו ביקורים.

מזונות ילדים

[tlt_notice_box type="success" header="משמורת ילדים" show_close_button="1"]אני אב לשלושה ילדים (אחד בגים 5, שני בגיל 8 והשלישי בגיל 16) מה גובה המזונות אשר אני צריך לשלם?
[/tlt_notice_box]
[tlt_iframe url="//www.youtube.com/embed/05Di6gKKu7w"]
מזונות ילדים הם הכספים שמשלם הורה לילדיו עבור פרנסתם. כאשר זוג נפרד ואחד מבני הזוג נשאר עם הילדים מזונות הם דרכו של בן הזוג השני להתשתתף בפרנסת הילדים.

בישראל, בה עדיין אין הפרדת דת ממדינה, כל אדם חייב במזונות עפ"י הדין האישי שלו. משמעות הדין האישי היא הדין הדתי של העדה הדתית אליה שייכים ההורים וילדיהם. רק אם ההורים או ילדיהם אינם שייכם לעדה דתית (או שייכים לעדות דתיות שונות) או במקרה שהדין הדתי אינו מקנה מזונות לילד קטין יחול חוק המדינה העוסק במזונות.
בהנחה שההורים וילדיהם הם יהודים יחול על מזונות הילדים דין תורה. עפ"י דין תורה מזונות ילדים מחולקים לשתי שכבות: שכבה ראשונה הם המזונות הבסיסיים והם חלים מלידת הילד ועד לגיל 15. השכבה השניה הם המזונות מדין צדקה החלים מלידת הילד ועד גיל 18 ובשנים האחרונות גם בעת השירות הצבאי. איך נקבעים מזונות בפרידת בני זוג?

יש כמה הבדלים בין שתי שכבות אלו: מזונות בסיסיים יפסקו בכל מקרה ותמיד יחולו רק על האב. כלומר יתכן מקרה שבו האם מחזיקה בילדים והיא עשירה מאוד ואילו האב עני מרוד ובכל זאת יפסק כי עליו לשלם לאם סכום מסויים עבור מזונותיהם הבסיסיים של הילדים.לעומת זאת מזונות מדין צדקה חלים על שני ההורים בהתאם להכנסתם. במקרה של הורים עניים הם פטורים לחלוטין ממזונות מדין צדקה.

ואולם חשוב לזכור שאבחנות אלו הן עיוניות בעיקרן ובעולם המעשה בד"כ נפסקים מזונות מגיל הינקות ועד גיל 18 בלי לשים לב להבדלים בסוג המזונות.

אלו הוצאות אמורים המזונות לכסות? נהוג לחלק את דמי המזונות לשתי קבוצות: קבוצת המזונות כוללת את צרכיו האישיים של הילד כגון אוכל, תרופות, ביגוד, חינוך, בידור וכו'. קבוצת המדור כוללת את חלקו של הילד בהוצאות אחזקת בית המגורים בו הוא מתגורר וכוללת שכר דירה, ארנונה , חשמל, גז, כבלים או לויין, אינטרנט, טלפון וכו'
בד"כ ביהמ"ש יפסוק כי מלבד המזונות והמדור על האב להשתתף גם במחצית ההוצאות הרפואיות שאינן כלולות בסל הבריאות. המזונות בד"כ מוצמדים למדד יוקר המחיה על מנת שלא ישחקו במשך השנים.

החובה לשלם מזונות עלולה להיות מרגיזה מאוד מנקודת מבטו של אב: פעמים רבות האם היא זו אשר יזמה את הגירושין והאב מוצא את עצמו מאבד את נישואיו ומשפחתו, צריך לוותר על קשר יום-יומי עם ילדיו ולחלק את רכושו ולאחר כל זאת הוא עוד נדרש לשלם מדי חודש סכום נכבד לגרושתו. מנגד חשוב לזכור כי תשלום המזונות אינו תשלום של האב לאם אלא תשלום של האב לילדיו – וברור כי הילדים לא יזמו את הגירושין ואינם אשמים בדבר.

מי שנפסק כי עליו לשלם מזונות ואינו עומד בחיובו זה ניתן לחייבו בתשלום באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו. חשוב לזכור כי חייב בתיק מזונות אינו נהנה מכמה זכויות השמורות לחייב רגיל. כך למשל חייב במזונות אינו יכול לעבור חקירת יכולת ולפרוס את תשלום החוב.

אם נפסקו מזונות ולאחר כמה שנים חל שינוי משמעותי ביכולתו של האב או בצרכי הילד ניתן להגיש תביעה לשינוי המזונות לאותו בימ"ש או בי"ד שדן בתביעה הראשונית. על מנת לשנות את סכום המזונות יש להראות כי אמנם חל שינוי משמעותי ביותר באחד מפרמטרים אלו.

לפרטים נוספים ויעוץ מקצועי

חלוקת רכוש של בני זוג שנישאו לפני 1974 או ידועים בציבור

בישראל אין הסדר אחד לחלוקת רכוש לכל הזוגות: מי שנישא משנת 1974 ואילך יחול על רכושו הסדר איזון המשאבים הכלול בחוק יחסי ממון ועל כך עמדנו במאמר נפרד. לעומת זאת מי שנישא לפני 1974 או שהחליט כלל לא להינשא רכושו יחולק עפ"י חזקת השיתוף.

חזקת השיתוף היא יצירה של ביהמ"ש העליון בשורה ארוכה של פסקי דין משנות החמישים ועד ימינו. החזקה אומרת כי מי שחיי עם בן זוגו חזקה עליו שהוא מתכוון לשתף אותו ברכושו. לכן אם לאחד מבני הזוג יש דירה שרשומה רק על שמו חזקה עליו שהתכוון שהדירה תהא שייכת גם לבן זוגו ולכן יורה ביהמ"ש לרשום את הדירה גם על שמו של בני הזוג. מי שרוצה לטעון כי כלל לא התכוון לחלק את רכושו עם בן זוגו יצטרך להביא הוכחות לטענתו. לעומתו בן הזוג רק יצטרך להראות חיים משותפים.

כמו בהליך איזון המשאבים בד"כ יחליט ביהמ"ש כי רק נכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים יוכרזו כמשותפים לשני בני הזוג. כמו כן גם כאן בדרך כלל לא יכריז ביהמ"ש כי נכס שהתקבל במתנה או בירושה הוא משותף.

מה אם כן השוני בין שני ההליכים? הליך איזון המשאבים הוא אובליגטורי בעוד חזקת השיתוף היא קניינית. מעבר למילים הגדולות ההבדל לאדם הפשוט הוא זה: מי שבידו פסק דין המכריז כי על פי חזקת השיתוף מחצית דירתו של בן זוגו שייכת לו יכול ללכת עם פסק הדין לטאבו לרשום את מחצית הדירה על שמו. לעומת זאת אם פסק הדין אומר כי עפ"י הליך איזון המשאבים על בן הזוג לשלם לו את שווי מחצית הדירה לא ניתן לרשום את מחצית הדירה על שמו אלא רק לקבל את ערכה בכסף.

מדועההבדל ה זה חשוב? אם למשל לבן הזוג יש נושים הרי שבן הזוג שקיבל פסק דין מכוח הסדר איזון המשאבים יצטרך להתחלק עם הנושים האחרים. לעומת זאת בן זוג שקיבל פסק דין מכוח חזקת השיתוף לא יצטרך להתחלק עם שאר הנושים והם לא יוכלו לעקל את חלקו בדירת בן זוגו.

כאמור חזקת השיתוף חלה גם על מי שכלל לא נישאו. לכן אם אינכם רוצים שבן זוגכם יהיה שותף לרכושכם מומלץ לערוך הסכם בדומה להסכם ממון ולאשרו בביהמ"ש.

חלוקת רכוש של בני זוג שנישאו אחרי 1974

כאשר זוג מתגרש או נפרד אחת השאלות עמן יש להתמודד היא כיצד לחלק את הרכוש שצברו בני הזוג עד לפרדתם? בעניין זה עוסק חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973. ואולם יש לזכור כי חוק זה חל רק על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך. כלומר זוגות שנישאו קודם לכן או זוגות שלא נישאו וחיו יחדיו כידועים בציבור יחלקו את רכושם עפ"י דינים אחרים עליהם נעמוד במאמר נפרד.

במקרה טיפוסי של זוג שנישא בשנת 1980 יחולק רכושו עפ"י חוק יחסי ממון. בחוק זה יש מנגנון חלוקה שנקרא "איזון משאבים" ומשמעו כי יש לערוך שומה של כל הנכסים של כל אחד מבני הזוג ולבדוק נכסיו של מי שווים יותר. בן הזוג "העשיר" ישלם לבן זוגו "העני" את מחצית ההפרש בין שווי הרכוש של כל אחד מהם.

נשמע מסובך? הנה דוגמא: נניח שנקבע כי הרכוש של הבעל שווה 2,000,000 ש"ח ואילו רכושה של האישה שווה 3,000,000 ש"ח. ברור כי ההפרש בין רכוש הבעל ("העני") לרכוש האישה ("העשירה") הוא 1,000,000 ש"ח. לפיכך במקרה כזה על האישה לשלם לבעל 500,000 ש"ח המהווים מחצית מההפרש ביניהם.

אבל מה נכלל ברכוש שאת שוויו מודדים על מנת לבצע את איזון המשאבים? החוק קובע כי יכללו בו רק נכסים שנרכשו במהלך הנישואין. בנוסף קובע החוק כי נכסים שנרכשו במהלך הנישואין בצורת ירושה או מתנה לא יכללו בהסדר.

אם נחזור לדוגמא הקודמת ונראה כי הבעל ירש מהוריו בעת הנישואין דירה בווי של 2,000,000 ש"ח הרי שהדירה הזאת לא תיכלל בנכסים שלו שיבדקו לצורך איזון המשאבים. כלומר יתכן שהבעל בפועל עשיר יותר מהאישה אבל אם נכסיו מקורם בירושה או במתנה עדיין האישה היא זו שתצטרך לשלם לו את ההפרש כפי שהראנו קודם.

מה עם פנסיה, קופת גמל וקרנות השתלמות? כמו בנכסים אחרים – החלק שנצבר במהלך הנישואין יחולק והחלק שנצבר לפני הנישואין או לאחר הפרדה לא יחולק. לצורך קביעת השיעור המדוייק בדרך כלל נעזרים באקטואר שקובע איזה חלק מהקרן נצבר במהלך הנישואין. ניתן לקבוע כי בן הזוג השני יקבל את חלקו בקרנות רק בעת שיבשילו או שניתן לערוך היוון ולשלם בבת אחת לבן הזוג את חלקו.

עד לפני כשנתיים לא ניתן היה לבצע הליך איזון משאבים כל עוד לא התגרשו בני הזוג. ואולם החוק תוקן וכיום ניתן לבצע הליך איזון משאבים כאשר חלפה שנה מיום הגשת התביעה או מיום שבני הזוג נפרדו.

חשוב לזכור כי אם יש לבני הזוג נכסים הרשומים על שם שניהם במשותף ידונו נכסים אלו לא לפי חוק יחסי ממון אלא לפי הדין הכללי. למשל דירה הרשומה ע"ש שני בני הזוג יש להגיש תביעה לפירוק השיתוף בה כך גם בנוגע למכונית או חשבון בנק משותפים.

מתי כדאי לעשות הסכם ממון? קודם כל כאשר ההסדר של איזון המשאבים לא מוצא חן בעינכם ואתם רוצים הסדר אחר. במקרה כזה הסכם ממון – אם תדאגו לאשר אותו כנדרש בחוק – יבטיח לכם חלוקה כלבבכם.

המקרה השני הוא רכוש שיש לפני הנישואין ושקיים חשש ש"יתערבב" במהלך הנישואין. למשל: הבעל קנה דירה לפני שנישא והיא רשומה על שמו אבל הוא משלם משכנתא על חלק מהדירה וממשיך בתשלומים גם לתוך הנישואין מכסף שהוא מרוויח במהלך הנישואין.

בנוסף היו מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שרכוש שניתן במתנה או בירושה בכל זאת יאוזן אם הוכח שבן הזוג השתתף באחזקה או שיפוץ או אם הוא רומה ע"י בן זוגו שאמר לו כי הרכוש גם שלו. מקרה כזה הוא של אישה שהאמינה לבעלה כי אין צורך שבני הזוג יקנו דירה כי הרי יש להם דירה שירש הבעל מהוריו. ביהמ"ש פסק כי התנהגותו של הבעל מחייבת לתת לאישה מחצית מערך הדירה. לפיכך אם רוצים להבטיח באופן מוחלט רכוש שנרכש לפני הנישואין או ניתן במתנה או ירושה במהלכם כדאי לערוך הסכם ממון. על אופן עריכת הסכם ממון נעמוד במאמר נפרד.

צוואה

[tlt_notice_box type="success" header="משמורת ילדים" show_close_button="1"]אני אב לשני ילדים קטינים (מתחת לגיל 6) ומעוניין להתגרש מה הדין לגבי המשמרות של ילדיי?
[/tlt_notice_box]
[tlt_iframe url="//www.youtube.com/embed/dVadzkF38Ys"]
צוואה היא מסמך שכותב אדם בו הוא מורה מה יעשה ברכושו לאחר מותו. בצוואה בד"כ מורה המצווה (כותב הצוואה) למי לחלק את רכושו, כמה יקבל כל אחד מהנהנים ובאיזה אופן.

מתי יש לערוך צוואה? כאשר אינכם רוצים שרכושכם יתחלק לאחר מותכם באופן עליו מורה חוק הירושה. דוגמא טיפוסית למצב זה הוא זוג שנמצא בהליכי גירושין אך עדיין לא התגרש. עפ"י חוק הירושה אם אחד מהם מת בטרם ניתן גט בן הזוג יורש מחצית מרכושו של הנפטר. כדי למנוע מצב זה מומלץ לכתוב צוואה אם התחלתם בהליך גירושין בה תצוו את רכושכם למי שתחפצו – ילדיכם, הוריכם וכו' – ותימנעו מהצורך להוריש רכוש לבן זוג שכבר אינו בן זוגכם למעשה.
כל הכללים לכתיבת צוואה

מקרה נוסף הוא של בני זוג המעוניינים כי בן זוגם ירש את כל רכושם וכי רק לאחר מותו של בן הזוג יעבור עזבונם לילדיהם. במקרה כזה מקובל לערוך "צוואות הדדיות" כלומר שני בני הזוג כותבים צוואה זהה בה הם קובעים כי במותם יעבור רכושם לבן הזוג ולאחר מות בן הזוג לילדיהם.

צוואה יש לערוך בצורה שעליה מורה חוק הירושה. אם לא נעשה כך סביר מאוד שהצוואה תיפסל ורכשונו יחולק עפ"י הוראות הירושה עפ"י דין שבחוק הירושה ולא בדרך שרצינו.

יש ארבע דרכים לערוך צוואה אך כאן נתרכז בשתי דרכים עיקריות: צוואה בעדים וצוואה בכתב יד.

צוואה בעדים היא הדרך הטובה ביותר לערוך צוואה: בדרך כלל עורך דין עורך את הצוואה ומצווה חותם עליה בפני שני עדים. עריכת צוואה בעדים היא הדרך הבטוחה ביותר לערוך צוואה הן מבחינת הניסוח – עורך דין יודע כיצד לנסח את הוראות הצוואה כך שיהיו מדוייקות, מובנות ונכונות מבחינה חוקית – והן מבחינת תקפות הצוואה היות שקשה יותר לטעון שמי שערך צוואה בעדים לא היה כשיר לכך.

צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה וחייבת לכלול תאריך וחתימה של המצווה.

מה קורה כאשר מתברר לכם שקרוב שלכם ערך צוואה המנשלת אותכם מהירושה? ניתן להגיש התנגדות לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה. במקרה כזה הרשם יעביר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה אשר יטפל בהתנגדות כתביעה משפטית לכל דבר.
התנגדות לקיום צוואה יכולה להתבסס על כך שהצוואה אינה עומדת בדרישות של חוק הירושה – למשל אינה חתומה – או על כך שהמצווה לא היה כשיר לערוך צוואה או על כך שמישהו השפיע עליו השפעה בלתי הוגנת.

יש זכור שביהמ"ש דורש רמת הוכחה גבוהה מאוד ממי שטוען שהצוואה אינה תקפה ואולם בכל זאת היו מקרים בהם ביהמ"ש ביטל צוואות כאשר נוכח שהמצווה לא היה כשיר או שמישהו השפיע עליו.

לכן מי שרוצה לכתוב צוואה ולהיות בטוח שהיא לא תבוטל ע"י תביעה של בן משפחה שנושל מהעזבון יטיב לעשות אם יערוך את הצוואה באמצעות עורך דין המתמחה בכך על מנת להימנע מטענות כאלו.
לפרטים נוספים ויעוץ מקצועי

ירושה

כאשר אדם מת מתחלק רכושו בין יורשיו. החוק העוסק באופן החלוקה הוא חוק הירושה הקובע מי יורש אותנו וכמה מקבל כל אחד מיורשינו. אם הקביעה של חלוקת הרכוש לאחר מותנו אינה נראית לנו אנו יכולים לערוך צוואה – ועל כך במאמר נפרד.

עפ"י ההסדר הקבוע בחוק הירושה במקרה הטיפוסי של אדם שמת והותיר אחריו בן או בת זו וילדים יתחלק רכושו מחצית לבן או בת הזוג ומחצית לילדים. כך לדוגמא אם אישה מתה והשאירה בעל וחמישה ילדים יקבל בעלה 50% מרכושה וכל אחד מילדיה יקבל 10% מרכושה. אם האדם מת ולא הותיר בן זוג אלא רק ילדים יתחלק רכושו שווה בשווה בין כל ילדיו.

החלוקה היא בין כל הילדים של המנוח גם אם חלק מהם מנישואים קודמים או מחוץ לנישואין וגם אם חלק מאומצים וחלק ביולוגים.

התמונה מסתבכת במקרה שאדם נפטר ללא ילדים וללא בן או בת זו:. במקרה כזה יורשיו הם הוריו ואם אלו אינם עוד בחיים – צאצאיהם. כלומר אדם שיש לו אחים אך לא ילדים או בן זוג או הורים – אחייו ירשו אותו. אם אין לו אחים אך להוריו היו אחים שילדו ילדים – בני דודו ירשו אותו. אדם שאין לו יורשים כלל – המדינה יורשת אותו.

לעניין הגדרת בן זוג לחוק הירושה מדובר על מי שנשוי פורמאלית למנוח או לידוע בציבור – אם כי ידוע בציבור יצטרך להוכיח את דבר היותו בן זוג.

יורש יכול להחליט להסתלק מחלקו בעזבון. מקרה טיפוסי הוא של ילדים שאחד מהוריהם מת והם מסתלקים מחלקם בעזבון לטובת ההורה שנותר בחיים.

יש אנשים המעבירים את רכושם לילדיהם בעודם בחיים "כדי לחסוך את מס הירושה" מדובר במהלך מוטעה היות ובישראל בוטל מס הירושה בראשית שנות השמונים. למעשה ישראל היא המדינה המערבית היחידה שאין בה מס ירושה ולפיכך אין כל צורך בהעברת רכוש בעודכם בחיים.

אם קרוב שלנו נפטר ואנו יורשיו כיצד נקבל לידנו את רכושו? לשם כך יש לקבל צו ירושה מהרשם לענייני ירושה היושב באזור מגוריו של המנוח. יש למלא בקשה לצו ירושה ולהגישה אל הרשם ולאחר זמן מה נקבל צו ירושה.אם חלק מהיורשים הסתלקו מחלקם בעזבון יש למלא תצהיר הסתלקות ולצרפו לבקשה לצו ירושה.

אם הייתה למנוח דירה או נכס מקרקעין אחר יש לרשום את צו הירושה בטאבו כך שהדירה תרשם על שמם של היורשים. לטובת מי שחרד ממסים נציין כי הליך כזה אינו מחייב תשלום מס רכישה או שבח וגם מסיבה זו זול יותר להעביר נכס באמצעות ירושה.

זכרו כי גם הבנק בו מתנהל חשבונו של המנוח ידרוש מאתנו להציג צו ירושה בטרם יתן לנו את הכספים המופקדים בחשבון.

אם הגשנו בקשה לצו ירושה ואדם אחר מתנגד לאופן החלוקה שביקשנו הוא יכול להגיש התנגדות לצו לרשם לענייני ירושה. במקרה כזה הרשם יעביר את ההתנגדות לביהמ"ש לענייני משפחה וההתנגדות תידון כאילו הוגשה תביעה. מקרה טיפוסי של התנגדות הוא כאשר גבר חי עם אישה ללא נישואין ולאחר מותו ילדי מבקשים לרשת אותו. האישה, שרוצה לקבל 50% מהעזבון, צריכה להגיש התנגדות לרשם ובהמשך יהיה עליה להוכיח כי אכן הייתה בת זוגו של המנוח.

עניין נוסף שחשוב לדעת הוא כי החוק אוסר על עסקאות בעזבונו של אדם. כלומר אם שני אנשים עושים הסכם לפיו נכסיו של האחד יעברו לשני במות הראשון – הסכם כזה אינו תקף. הדרך היחידה בה אדם יכול לצוות מה יעשה בנכסיו לאחר מותו היא באמצעות צוואה ושום הסכם לא יכול לבוא במקומה.

יחד עם זאת אין להתבלבל: אם אדם חתם על חוזה החיובים והזכויות שלו עפ"י החוזה תקפים גם לאחר מותו. למשל אדם רכש דירה מקבלן ומת בטרם שילם את כל התמורה. יורשיו חייבים לשלם (מתוך העזבון) את התמורה וזכאים לקבל מהקבלן את הדירה.

ככלל חובותיו של אדם משולמים מתוך עזבונו: אם אדם מת ומותיר חובות בסך של 1,000,000 ש"ח בעוד שכלל עזבונו הוא 500,000 ש"ח הרי שנושיו יקבלו את כל העזבון – אך לא למעלה מזה. כלומר הנושים אינם יכולים לבוא אל היורשים ולדרוש מהם שישלמו את חובות המנוח אם נכסי העזבון לא כיסו אותם.

הסכם ממון

[tlt_notice_box type="success" header="הסכם ממון" show_close_button="1"]אני בעל ממון רב ובכוונתי להינשא לבחירת ליבי, אולם אני מעוניין לשמור על רכושי מפניה. מה עלי לעשות?
[/tlt_notice_box]
[tlt_iframe url="//www.youtube.com/embed/jxvwt4KAm-Y"]
אין כמעט דבר פחות רומנטי מהסכם ממון: כולנו רוצים להיסחף אל חיי הנישואין שלנו על כנפי הרומנטיקה וללכת חבוקים אל השקיעה כמו שהוליווד לימדה אותנו.לדבר לפני החתונה על הסדרים של חלוקת רכוש בעת גירושין נראה ממש לא במקום ומחרב את כל הכיף של תכנון חתונה.
אבל אם נזכור שחתונה אינה רק ערב קסום אחד אלא תחילתו של מסע משותף בן שנים רבות נבין שאולי יש עוד דברים שכדאי לחשוב עליהם חוץ מרומנטיקה.
יתרונותיו של הסכם ממון שנכרת עם הנישואין הוא בכך שניתן לקבוע את חלוקת הרכוש – ולעיתים גם ענייני מזונות ואחזקת ילדים – בשלב בו בני הזוג אוהבים זה את זה והכעס והשנאה שעלולים להתלוות להליך גירושין אינם משבשים את שיקול דעתם. הסכם ממון – מה חשוב לדעת?

זוג שיתגרש לאחר שחתם על הסכם ממון יגלה שיש לו הרבה פחות נושאים לריב עליהם. כתוצאה מכך ניתן לצמצם מאוד את ההליכים המשפטיים בין בני הזוג ולחסוך הן בכסף והן במתח, חרדה וכעס.

על מנת שהסכם אכן יהיה הסכם ממון לא די לנסח הסכם ולחתום עליו אלא יש לאשר אותו באופן הקבוע בחוק יחסי ממון. ניתן לאשר את הסכם הממון לפני הנישואין אצל נוטריון או אצל רושם הנישואין (בדרך כלל הרב) או שניתן לאשרו לאחר הנישואין בביהמ"ש לענייני משפחה או בביה"ד הרבני.

ההמלצה שלנו היא העדיף אישור בביהמ"ש לענייני משפחה ולבקש כי ביהמ"ש לא רק יאשר את ההסכם אלא גם יתן לו תוקף של פסק דין.

מתי כדאי לעשות הסכם ממון? קודם כל כאשר ההסדר של איזון המשאבים לא מוצא חן בעינכם ואתם רוצים הסדר אחר. למשל אם אינכם רוצים לשתף את בן זוגכם בפנסיה שתצברו במהלך הנישואין. במקרה כזה הסכם ממון – אם תדאגו לאשר אותו כנדרש בחוק – יבטיח לכם חלוקה כלבבכם.

המקרה השני הוא רכוש שיש לפני הנישואין ושקיים חשש ש"יתערבב" במהלך הנישואין. למשל: הבעל קנה דירה לפני שנישא והיא רשומה על שמו אבל הוא משלם משכנתא על חלק מהדירה וממשיך בתשלומים גם לתוך הנישואין מכסף שהוא מרוויח במהלך הנישואין.

בנוסף היו מקרים שבהם בתי המשפט קבעו שרכוש שניתן במתנה או בירושה בכל זאת יאוזן אם הוכח שבן הזוג השתתף באחזקה או שיפוץ או אם הוא רומה ע"י בן זוגו שאמר לו כי הרכוש גם שלו. מקרה כזה הוא של אישה שהאמינה לבעלה כי אין צורך שבני הזוג יקנו דירה כי הרי יש להם דירה שירש הבעל מהוריו. ביהמ"ש פסק כי התנהגותו של הבעל מחייבת לתת לאישה מחצית מערך הדירה. לפיכך אם רוצים להבטיח באופן מוחלט רכוש שנרכש לפני הנישואין או ניתן במתנה או ירושה במהלכם כדאי לערוך הסכם ממון. על אופן עריכת הסכם ממון נעמוד במאמר נפרד.

חשוב מאוד להיעזר בעורך דין בניסוח הסכם ממון שכן ניסוח לא מספיק דווקני יכול ליצור בעיות בעתיד. זכרו כי הסכם ממון – שנקרא במקרה כזה הסכם חיים משותפים – יכול להועיל גם לזוגות שחיים יחדיו ללא נישואין. גם הסכם חיים משותפים כדאי מאוד לאשר בביהמ"ש.

לפרטים נוספים ויעוץ מקצועי